המכון להנדסה וטכנולוגיה (IET) העניק היום (20 באוקטובר) לפרופסור א. מירקין מאוניברסיטת נורת'ווסטרן בצ'אד את מדליית פאראדיי לשנת 2022.
מדליית פאראדיי היא אחת הפרסים היוקרתיים ביותר עבור מהנדסים ומדענים, והיא הפרס הגבוה ביותר של ה-IET המוענק להישגים מדעיים או תעשייתיים יוצאי דופן. על פי ההצהרה הרשמית, מירקין זכה לכבוד על "המצאה ופיתוח של רבים מהכלים, השיטות והחומרים שהגדירו את העידן המודרני של הננוטכנולוגיה".
"כשאנשים מדברים על מנהיגים ברמה עולמית במחקר בין-תחומי, צ'אד מירקין מצטיין, והישגיו הרבים עיצבו את התחום", אמר מילאן מרקשיץ', סגן נשיא למחקר באוניברסיטת נורת'ווסטרן. "צ'אד הוא אייקון בתחום הננוטכנולוגיה, ובצדק. התשוקה, הסקרנות והכישרון שלו מוקדשים להתמודדות עם אתגרים עצומים ולקידום חדשנות יעילה. הישגיו המדעיים והיזמיים הרבים יצרו מגוון טכנולוגיות מעשיות, והוא מוביל קהילה תוססת במכון הבינלאומי לננוטכנולוגיה שלנו. הפרס האחרון הזה הוא הכרה ראויה למנהיגותו באוניברסיטת נורת'ווסטרן ובתחום הננוטכנולוגיה."
מירקין זוכה להכרה נרחבת בזכות המצאת חומצות גרעין כדוריות (SNA) ופיתוח מערכות ביולוגיות וכימיות לאבחון וטיפול ואסטרטגיות לסינתזה של חומרים המבוססים עליהן.
סיבי RNA יכולים לחדור באופן טבעי לתאים ורקמות אנושיים ולהתגבר על מחסומים ביולוגיים שמבנים קונבנציונליים אינם יכולים, ובכך לאפשר גילוי גנטי או טיפול במחלות מבלי להשפיע על תאים בריאים. הם הפכו לבסיס ליותר מ-1,800 מוצרים מסחריים המשמשים באבחון רפואי, טיפול ומחקר מדעי החיים.
מירקין היא גם חלוצה בתחום גילוי חומרים מבוסס בינה מלאכותית, הכוללת שימוש בטכניקות סינתזה בעלות תפוקה גבוהה בשילוב עם למידת מכונה ומערכי נתונים גדולים ואיכותיים חסרי תקדים מספריות ענק של מיליוני ננו-חלקיקים מקודדים לפי מיקום. – גילוי והערכת חומרים חדשים במהירות לשימוש בתעשיות כמו תרופות, אנרגיה נקייה, קטליזה ועוד.
מירקין ידוע גם בהמצאת ננוליתוגרפיה בעט, אותה כינה נשיונל ג'יאוגרפיק כאחת מ"100 התגליות המדעיות ששינו את העולם", ו-HARP (הדפסה מהירה באזור גבוה), תהליך הדפסה תלת-ממדי שיכול לייצר רכיבים קשיחים, אלסטיים או קרמיים בקצב שיא. הוא מייסד שותף של מספר חברות, ביניהן TERA-print, Azul 3D ו-Holden Pharma, המחויבות להביא התקדמות בננוטכנולוגיה למדעי החיים, ביו-רפואה וייצור מתקדם.
"זה מדהים", אמר מילקין. "האנשים שניצחו בעבר מהווים את אלה ששינו את העולם באמצעות מדע וטכנולוגיה. כשאני מסתכל אחורה על מקבלי העבר, מגלי האלקטרון, האדם הראשון שפיצל את האטום, ממציא המחשב הראשון, זה סיפור מדהים, כבוד מדהים, ואני כמובן שמח מאוד להיות חלק מזה."
מדליית פאראדיי היא חלק מסדרת מדליות ההישג של IET והיא נקראת על שם מייקל פאראדיי, אבי האלקטרומגנטיות, ממציא, כימאי, מהנדס ומדען בולט. גם כיום, עקרונות ההולכה האלקטרומגנטית שלו נמצאים בשימוש נרחב במנועים חשמליים ובגנרטורים.
מדליה זו, שהוענקה לראשונה לפני 100 שנה לאוליבר היביסייד, הידוע בתורת קווי ההולכה שלו, היא אחת המדליות העתיקות ביותר שעדיין מוענקות. מירקין זכה יחד עם זוכי פרס מכובדים, ביניהם צ'ארלס פרסונס (1923), ממציא טורבינת הקיטור המודרנית, ג'יי ג'יי תומסון, שזכה לקרדיט על גילוי האלקטרון בשנת 1925, ארנס טי. רתרפורד, מגלה גרעין האטום (1930), ומוריס וילקס, והוא זוכה לקרדיט על סיוע בתכנון ובניית המחשב האלקטרוני הראשון (1981).
"כל הזוכים במדליות שלנו כיום הם חדשנים שהשפיעו על העולם בו אנו חיים", אמר נשיא IET, בוב קריאן, בהצהרה. "התלמידים והטכנאים מדהימים, הם השיגו הצלחה גדולה בקריירה שלהם ומעוררים השראה באלה שסביבם. כולם צריכים להיות גאים בהישגיהם - הם מודלים לחיקוי מדהימים לדור הבא".
מירקין, פרופסור לכימיה על שם ג'ורג' ב. רתמן במכללת ויינברג לאמנויות ומדעים, היה כוח מפתח בהפיכתה של נורת'ווסט כמובילה עולמית בתחום הננו-מדעי ומייסד המכון הבינלאומי לננוטכנולוגיה (IIN) של נורת'ווסט. מירקין הוא גם פרופסור לרפואה בבית הספר לרפואה פיינברג של אוניברסיטת נורת'ווסטרן ופרופסור להנדסה כימית וביולוגית, הנדסה ביו-רפואית, מדעי החומרים והנדסה בבית הספר להנדסה מקורמיק.
הוא אחד האנשים הבודדים שנבחרו לשלושת הסניפים של האקדמיה הלאומית למדעים - האקדמיה הלאומית למדעים, האקדמיה הלאומית להנדסה והאקדמיה הלאומית לרפואה. מירקין הוא גם חבר באקדמיה האמריקאית לאמנויות ומדעים. תרומותיו של מירקין זכו להוקרה ביותר מ-240 פרסים לאומיים ובינלאומיים. הוא היה חבר הסגל הראשון באוניברסיטת נורת'ווסטרן שקיבל את מדליית פאראדיי ופרסיו.
זמן פרסום: 14 בנובמבר 2022
